לא מעט אנשי שיווק גם מאמינים כי אם הצרכן רוכש מהארגון באמצעות כמה ערוצים, זהו צרכן בעל רמת נאמנות גבוהה יותר ולכן גם ערכו עבור הארגון רב יותר. עם זאת, ניתוח פשוט של המצב עשוי להראות כי הערך הגבוה יותר של הצרכן הוא תוצאה של העובדה שאותו צרכן פשוט קנה מהארגון יותר מפעם אחת ולאו דווקא משום שהוא עשה שימוש בכמה ערוצי שיווק.
היבט נוסף שיש לקחת בחשבון הוא הדינמיקה בין הערוץ בו התבצעה הרכישה לבין הערוץ בו "נרכש" הלקוח (לקוח יכול למשל לראות מוצר באתר האינטרנט של הארגון ולקנות בפועל את המוצר באמצעות קטלוג או בחנות).
דינמיקה זו חשובה במיוחד לצורך הבנת התפקיד של הערוץ המקוון - האינטרנט - בסיוע לרכישות לא מקוונות, כמו בדוגמא שצוינה.
קביעת השיטות המתאימות לזיהוי ההתנהגות הרב ערוצית של הלקוחות תלויה בסוג התעשיה אליה משתייך הארגון ובערוצים בהם הוא פועל. אלה יכולים לכלול מספר טלפון ספיציפי המוצג באתר האינטרנט על מנת לזהות מהיכן הגיע הלקוח או טכניקות אחרות בהם ניתן לעשות שימוש באתר על מנת לזהות לקוחות.
מובן שיש שיטות מדויקות יותר מאחרות, אולם הנקודה החשובה היא שעסקים חייבים לנקוט בפעולות שיסייעו להם לזהות דפוסי התנהגות של צרכנים.
אתגר נוסף הוא היכולת לאסוף נתונים ממספר מקורות - תוכנות סטטיסטיות באתר האינטרנט, מסדי נתונים הכוללים פרטים של לקוחות וכו' - בצורה איכותית ובעלת משמעות.
דוגמא קלאסית למשמעות הקשר בין הערוץ המקוון לערוץ לא מקוון הוא סוכנות נסיעות שיש לה גם אתר אינטרנט וגם מרכז טלמרקטינג. עשויים להיות הרבה לקוחות אשר אינם ששים לבצע את העסקה דרך האינטרנט אך למעשה הגיעו אל הארגון באמצעות האינטרנט ומבצעים את העסקה באמצעות הטלפון. לפני ביצוע העסקה אותם לקוחות יכולים להוריד חוברות שונות באתר, לברר פרטים וכו'. התרומה של האתר הינה רבה אף אם בפועל לא מתבצעות הרבה עסקאות מקוונות.
